מהי משמעות החיים? – חלק ד

בפוסט הקודם, ראינו שהומניסטים צריכים לחפש ולמצוא בעצמם את התשובה לשאלת משמעות החיים, ולא לקבל את התשובות הדוגמאטיות של הדת, או להתדרדר לתשובות הלא טובות של הדקדנס התרבותי. אך כיצד ניתן למלא את החיפוש הזה בתוכן משמעותי?

ללמוד מהפסיכולוגיה

הדיונים על שאלת משמעות החיים יכולים להיות דיונים פילוסופיים, ויש בכך תועלת. אבל זהו אינו סוג הדיון היחיד האפשרי. במקום לנסות לתת תשובות לשאלת המשמעות עצמה, ניתן לשאול: מיהו השואל את השאלה ומדוע הוא שואל אותה? כלומר: מהם האספקטים הנפשיים והפסיכולוגיים שעומדים מאחורי השאלה.

תחום הפסיכולוגיה החיובית חקר את הנושא. אמנם הפסיכולוגיה אינה יכולה לתת לנו תשובה פילוסופית לשאלת המשמעות, אך היא כן יכולה לספק לנו ידע אמפירי לגבי אנשים חילונים שהתעסקו בשאלת המשמעות ומרגישים שיש להם תשובה טובה (לא דתית) עבור עצמם. ניתן גם לחקור מה המתאם בין תשובות מסויימות של אנשים לבין הדיווח שלהם על רמות האושר שלהם, הסיפוק מהחיים, ובריאותם הפיסית והנפשית.

כולנו יודעים שיש לנו מגוון של צרכים, והפסיכולוגיה קיטלגה וחידדה את המגוון הזה. מחקרים הראו ש(כצפוי), ככל שאנחנו מצליחים לספק יותר מהצרכים האמיתיים (ולא המדומים) שלנו, כך אנו מרגישים שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים, ומרגישים שאנחנו מגשימים יותר את משמעות החיים שלנו.

אם כך, מהם הצרכים הנפשיים שלנו? התרשים הבא מראה את "פירמידת הצרכים" שפיתח הפסיכולוג אברהם מאסלו (לחצו על התמונה להגדלה).

Maslow_Hierarchy

אפשר גם לחלק את רוב הצרכים שלנו לשני סוגים: הגשמה של "הראש" לעומת הגשמה של "הרגש". כאן בביטוי "הראש" הכוונה היא לחלק החלק השכלי, החושב, הדואג, הביקורתי, המארגן, שמתעסק ב"מה שצריך לעשות", ואילו "הרגש" הוא החלק שמכיל את הרגשות, החלק החברתי, היצירתי, האינטואיטיבי, שמתעסק ב"מה שמתחשק לנו לעשות".

במודל הזה, הראש יחווה שביעות רצון והגשמה אם נצליח לספק את הצרכים של ביטחון (פיסי וכלכלי), בריאות, עניין אינטלקטואלי, וגם הצלחה שנחשבת כהצלחה בעיני החברה, כלומר עושר כלכלי וסטטוס חברתי גבוה, הכרה חברתית, מעמד וכח. לעומת זאת, הרגש ירגיש סיפוק והגשמה אם נחווה חיי חברה עשירים עם חברים רבים, אהבה מכל הסוגים – בזוגיות, משפחה, אהבה לילדים וגם לחיות מחמד, אינטימיות רגשית עם הזולת, מיניות מספקת, ביטוי ליצרתיות שלנו (כגון בקישוט הבית ויצרתיות אמנותית), והרגשת שמחה, הנאה, וכיף בחיים דרך דברים כגון מוסיקה, ריקוד, אוכל טעים, ופעילות גופנית.

כדי להגיע להצלחה של הראש, עלינו ללמוד מקצוע, ללמוד איך לארגן ולסדר דברים, ללמוד לנהל את הזמן והכסף שלנו באפקטיביות, ולעמוד על עמדותינו וזכויותינו אל מול אחרים. לעומת זאת, כדי להגיע להצלחה של הרגש, עלינו לפתח אינטליגנציה רגשית, מודעות לרגשות שלנו ושל הזולת, ללמוד שיטות לתקשורת בינאישית אפקטיבית, ללמוד להתמודד עם הרגשות שלנו ולווסת אותם כדי להגדיל שלווה פנימית, לפתוח את הלב, לפתח אמפתיה, חמלה, וסובלנות, וללמוד להשתחרר.

צרכים רוחניים

אך אפילו סיפקנו את כל הצרכים האלה, עדיין נרגיש שמשהו חסר, וזה נכון גם במודל של מאסלו: יש לנו גם צרכים שהם "בשפיץ של הפירמידה", שאפשר לקרוא להם צרכים רוחניים. הכוונה במילה "רוחניות" כאן אינה לעיסוק בעל-טבעי, אלא לעיסוק ב"רוח האדם", באותו מובן של המילה "רוח" שבביטויים כגון "מדעי הרוח", "אנשי רוח", "שאר רוח", "רוח התקופה". הצרכים האלה כוללים: רצון לצמיחה, להגשמה אישית ומימוש עצמי, מיצוי הפוטנציאל שלנו, חירות אישית, תעוזה – לצאת מאזור הנוחות, חזון לחיים, מציאה והגשמה של ה"יעוד" או ה"שליחות" שלנו, הענקת המתנה היחודית שלנו לעולם, תחושת משמעות ותכלית לחיים, אופטימיות ועידוד, השקפת עולם וערכים, וחיבור למשהו גדול יותר מעצמנו כגון: משפחה, קהילה, חברה, הטבע, והיקום.

סיפוק הצרכים הרוחניים אינו רק בגדר מותרות ללא כל השלכה עלינו. מחקרים מראים שתחושה חיובית של ערך בחיים מקטינה את הסיכוי למחלות פיסיות (אלצהיימר, התקף לב, שבץ) ומאריכה את תוחלת החיים. וכמובן, לא ניתן לדבר על משמעות החיים מבלי להזכיר את הספר הידוע "האדם מחפש משמעות" של ויקטור פראנקל. הוא היה פסיכיאטר יהודי, שתעד בספר את חוויותיו כאסיר במחנה ריכוז נאצי. הוא מתאר שם שמי ששמו לעצמם מטלה שמחכה להם להגשמתה לאחר שחרורם מהמחנה היו בעלי סיכוי גבוה יותר לשרוד, ואילו מי שראו את חייהם כחסרי ערך או ללא עתיד, התנוונו ונכחדו במהרה.

הנה סירטון של הפילוסוף הבריטי אלן דה בוטון, עם התשובה שלו לשאלת משמעות החיים.

כיוונים נוספים

בפוסטים נוספים נרחיב על חלק מהנקודות שקשורות לסיפוק הצרכים הרוחניים. סיפוק הצורך במשמעות ובחיבור למשהו גדול יותר מעצמנו יכול לכלול בניית חזון לעולם טוב יותר שאנחנו שואפים אליו: עולם של שלום, ללא אלימות ומלחמות; עולם של הוגנות, ללא דיכוי, עריצות, אפליה, וניצול; עולם בריא, ללא רעב ועם כמה שפחות חולי, עולם בר-קיימא, בו האנושות חיה בשילוב נכון עם המערכת האקולוגית; עולם של אושר, בו אנשים שמחים ומאושרים; עולם של הגשמה, בו אנשים מגשימים את כשרונותיהם למימוש עצמי ולנתינה לעולם, ובו יש שיגשוג של מדע, טכנולוגיה, אמנות ותרבות.

אפשר לדבר גם על הערכים שאנחנו רוצים לאמץ לעצמנו כדי להפוך את עצמנו לאנשים טובים יותר. אידאלים כגון: אושר, חירות, משמעות, אמת, אהבה, וזכויות אדם. סגולות וחוזקות אופי כגון טוב-לב (אדיבות, נדיבות, סובלנות), סקרנות (יצירתיות, מחקר, חדשנות), ניהול עצמי (איזון, סבלנות, מודעות רגשית, ענווה), חוסן (התמדה, תושיה, אופטימיות), אחריות (אכפתיות, סולידריות, לעצמי/לזולת/לסביבה), וחיבור מעבר לעצמי (התפעלות, הכרת תודה, אסתטיקה).

סיכום

דיברנו על מה משמעות השאלה "מה משמעות החיים"?, על התשובה הדתית לשאלה (אלוהים ברא את היקום ועל בני האדם לציית לתוכניתו עבורם) ומדוע חילונים אינם יכולים לקבל אותה (חוסר אמונה בקיומו או בכך שהלכות הדת באמת באו ממנו ולא מהמצאה של אנשי הדת). ראינו שבעולם החילוני יש פעמים רבות וואקום תרבותי שמתמלא בתשובות לא טובות לשאלת המשמעות: אידאולוגיה, חרדה קיומית, ניהיליזם, תרבות הצריכה, או ניו אייג'. התשובה שאנחנו מציעים היא הכרה בחשיבות השאלה ובחשיבות הדיון המתמשך בה, כי כל אחד צריך בסופו של דבר למצוא את התשובות שמתאימות עבורו. יש טעם רב ללמוד ממגוון המקורות הקיימים על תשובות שהגו אנשים בתחומים שונים – פילוסופיה, תרבות, מדע, פסיכולוגיה, ואפילו הדתות. ככל שנספק את הצרכים הפסיכולוגיים הנפשיים שלנו, ובמיוחד את הצרכים הרוחניים שקשורים להגשמה ולחיבור למשהו גדול מעצמנו כדי לתרום את כשרונותינו לעולם, כך נרגיש תחושה חזקה יותר שיש משמעות לחיינו.