הומניזם זה לא אתאיזם

האם הומניזם זה אתאיזם?

התשובה היא: בהחלט לא!

אתאיזם הוא אי-אמונה בקיום אל או אלים, או אפילו אמונה שהם לא קיימים. מעבר לכך, אין באתאיזם שום דבר. בניגוד לכך, הומניזם במובנו הכללי, הוא השקפת עולם מקיפה ומערכת ערכים לחברה מתקדמת, שמטרתם להיות בסיס רעיוני לחברה נאורה כדי לספק את הצרכים הגשמיים והנפשיים (רווחה ואושר) של כלל בני האדם. הומניזם דוגל בערכים של חירות האדם, חופש הביטוי המחשבה והמצפון, מוסר, הגינות, הדדיות, אכפתיות לזולת, אדיבות, מנהל תקין, חשיבה הגיונית (רציונלית), ביסוס ידע על ראיות אמפיריות ועל השיטה המדעית, שמירה על המערכת האקולוגית, ופעולה אקטיבית לשיפור חיינו, ושיפור החברה והעולם. הומניזם אינו מתעסק בדיונים פילוסופיים האם יש או אין אלוהים אלא בדיונים פרקטיים על איך לשפר את רווחתם ואושרם של בני האדם ולהגן על זכויותהם של כל בני האדם. ולכן, מה שחשוב בהומניזם הוא שיתוף פעולה עם כל מי שחשוב לו לקדם את המטרות האלה, ואין זה משנה מהן האמונות המטאפיסיות והדתיות בהן הוא מחזיק.

למעשה, חלק גדול מהאנשים המזדהים עם השקפת העולם ההומניסטית אינם רואים את עצמם כאתאיסטים, או לפחות אינם מוכנים להזדהות בפומבי כאתאיסטים בגלל הבורות הגדולה והדעות הקדומות השגויות שיש בציבור כנגד המונח הזה. כמו כן, יש הומניסטים רבים שמזהים עצמם כאגנוסטיים, חושבים חופשיים (freethinkers), חילונים, ספקנים, רציונליסטים, נטורליסטים, תרבות אתית, וביטויים אחרים, ויש גם הומניסטים שכן מאמינים בקיומו של אל ("האל של שפינוזה") או מציאות מטאפיזית כלשהי, כגון פנתאיסטים או דאיסטים. מעבר לכך, יש זרמים בהומניזם המבקשים לשלב בין הערכים ההומניסטיים לבין מסורות דתיות ותרבותיות, כגון יהדות חילונית הומניסטית, יהדות הומניסטית, ונצרות הומניסטית, ויש זרמים דתיים ליברליים השותפים למרבית השקפת העולם ההומניסטית, כגון יהדות רפורמית ונצרות ליברלית. המשותף לכל ההומניסטים האלה היא האכפתיות לחיי אדם והשאיפה לשפר אותם, והסכמה על הרוב המוחלט של הערכים ההומניסטיים.

היחס לדת ולדתיים

הומניזם הוא השקפת עולם ערכית שאינה מבוססת על דת. המוסר על פי ההומניזם אינו נובע מציוויי האל לאדם, אלא ממצפון אנושי קולקטיבי, ועקרונות היגיון, מוסר וצדק, המשותפים לכל בני האדם. הומניזם מתמקד בדרך בה על בני האדם לנהוג כדי להשיג חיים טובים ומאושרים. חלק גדול מההומניסטים מזדהים עם זרם ההומניזם החילוני, אולם ההומניזם ככלל אינו נוקט גישה אנטי-תאיסטית או אנטי-דתית או אנטי-דתיים, או בכלל גישת אנטי, אלא הוא נוקט בגישה חיובית שמתמקדת במה היא כן בעד. בפרט, הומניסטים מכבדים כל אדם באשר הוא אדם, ובכלל זה גם דתיים ואנשים מאמינים, ומדגישים את החשיבות של העקרונות הבסיסיים של חירות הפרט, "חיה ותן לחיות", הערך הקיים לכל אדם באשר הוא אדם ללא אפליה על רקע גזע או מין, ושאר העקרונות ההומניסטיים. הומניסטים מעוניינים לשתף פעולה עם כל מי שרוצה לפעול כדי לקדם חברה רציונלית והוגנת לכל.

הפרדת הדת מהמדינה

הומניזם תומך בעיקרון הפרדת הדת מהמדינה. עיקרון זה קובע כי מוסדות הממשל אמורים להיות נפרדים לחלוטין ממוסדות דתיים ומתמיכה או התערבות בענייני דת. זהו עיקרון יסוד של ההומניזם, עוד מימי עידן הנאורות, והוא מוצדק על בסיס העקרונות של חירות האדם, הזכות לחופש דת ולחופש מדת, שוויון בפני החוק ואיסור על אפליה מטעמי דת, ועיקרון "חיה ותן לחיות". לפירוט על כך, ראו כאן.