הצהרת עקרונות וערכים הומניסטיים

מטרתנו בכתיבת הצהרה זו היא לפרט את עקרונות ההומניזם כפי שאנו מבינים אותו, כדי שההצהרה תשמש כבסיס לפעולה למען הפצה וקידום הרעיונות ההומניסטיים בחברה.

ההצהרה נכתבה בגירסה קצרה, כדי שניתן יהיה להפיץ אותה בקנה מידה רחב. החיסרון בכך הוא שנקודות רבות בה דורשות פירוט רב יותר, כדי לעמוד באופן מדוייק על הכוונה מאחוריהן וכדי להימנע מאי-הבנות. לפיכך, להצהרה הקצרה מצורף גם מסמך המסביר ביתר פירוט על כל אחת מהנקודות.

ההצהרה הזו שואבת השראה ממספר הצהרות דומות מהעבר, ובכלל זה מניפסטים הומניסטים כגון: הצהרת אמסטרדם (2002) של האיגוד ההומניסטי והאתי הבינלאומי, והצהרת הומניזם ושאיפותיו (2003) של האיגוד ההומניסטי האמריקאי, וכן הצהרות על זכויות אדם ואזרח כגון: הצהרה אוניברסלית על זכויות האדם (או"ם, 1948), האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (או"ם, 1966), מגילת הזכויות של ארצות הברית (1789), והצהרת זכויות האדם והאזרח (צרפת, 1789).

אנו קוראים לכל מי שתומכים בעקרונות המובאים כאן (או לפחות ברובם) וחשוב להם לראות אותם מיושמים הלכה למעשה בחברה, במדינה, ובעולם, ליצור איתנו קשר במייל israeli.humanism@gmail.com. אנו מניעים לפעולה מספר פרוייקטים כגון הקמת אתר אינטרנט, כתב-עת הומניסטי, תוכנית על הומניזם ותרבות חילונית באינטרנט/רדיו, הרצאות וכנסים, קבוצות לימוד וסדנאות, תוכניות לימוד לבתי-ספר, ועוד. ההצהרה המובאת כאן היא רק גירסה ראשונית שזקוקה לעזרתכם כדי לשפרה.

העקרונות

  1. סמכות: הומניזם אינו מקובע בטקסטים עתיקים ואינו דוגמאטי. הוא ממשיך כל הזמן להתפתח, כי ערכים ואידאלים חייבים להתעדכן עקב שינויים חברתיים וטכנולוגיים, והתקדמות הידע וההבנה שלנו. הומניזם אינו דורש צייתנות לסמכות רשמית כלשהי, אלא מעודד כל הומניסט ללמוד, לחשוב ולגבש בעצמו את מסקנותיו על סמך ערכי החירות, הכבוד לזולת, וחשיבה רציונלית וביקורתית.
  2. משמעות ותכלית: מטרת ההומניזם היא ההתפתחות המלאה ביותר של כל אדם: טיפוח הכשרונות היצירתיים שלנו למלוא הפוטנציאל שלהם, והגשמה מלאה של הטוב והנאצל ביותר שבני אדם מסוגלים לו. מימוש עצמי וחיי משמעות נובעים מפעילות להעצמת אושרו של היחיד שגם שואפת לשפר את חייו של הזולת. הומניסטים פועלים לטפח את בריאותם הפיסית (הקפדה על תזונה נכונה ופעילות גופנית) ואת בריאותם הנפשית דרך העצמת תכונות האישיות של סקרנות, יצירתיות, תושיה, אומץ-לב, התמדה, נחישות, גמישות, רגישות, פתיחות, כנות, נדיבות, טוב-לב, חמלה, אכפתיות, אחריות, ועוד.
  3. חיבור: אנו שואבים תחושת משמעות מחיבור לאנשים, לקהילה, לחברה, לאידאלים, למטרות נאצלות, ממחקר מדעי, מפעולה לטובת האנושות, מהתפעמות מיפי הטבע, מהמורכבות האינסופית של הקוסמוס ומחוקי היקום שהמדע מגלה לנו. אנו מעריכים יופי ושואפים לאסתטיקה ולהרמוניה.
  4. אופטימיות ועידוד: אנו נוקטים באופטימיות במקום בפסימיות, תקווה במקום ייאוש, מקבלים בברכה את אתגרי העתיד העומדים בפנינו, ומאמינים כי תוך שימוש בחקירה חופשית, כוחו של המדע, דימיון יצירתי, חמלה ואכפתיות, האנושות יכולה להתמודד עם האתגרים בהצלחה ולהתפתח לדרגה גבוהה יותר של שלום ושגשוג תרבותי. אנו מסתמכים על רשת חברתית וקהילתית, על המורשת העשירה של התרבויות האנושיות, ועל השקפת העולם ההומניסטית כדי להעניק לעצמנו נחמה בעיתות מצוקה ועידוד בזמני שפע.
  5. מוסר: להיות הומניסט משמעו: לנסות להתנהג בצורה ראויה ונאותה כלפי עצמך וכלפי אחרים, לא בגלל ציפיה לשכר ועונש, אלא כי זה הדבר הנכון, הטוב, והמוסרי לעשות. מוסר הוא חלק בלתי נפרד מהטבע האנושי ומבוסס על אכפתיות, חמלה, וניסיון להבין את הזולת. המוסר ההומניסטי קיים למען רווחתם של כל בני האדם, ומבוסס על בחינה הגיונית (רציונאלית) ואמפירית של עקרונות וערכים. כיוון שאף אדם אינו רוצה שיפגעו בו או יגבילו את חירותו, כך כל אדם יכול להבין שאסור לו לפגוע בזולת או להגביל את חירותו.
  6. אוניברסליות: הומניזם מתייחס לכל בני האדם כבעלי ערך וכבוד, ללא הבדל אתניות, גזע, לאום, דת, מין, נטייה מינית, גיל, או מעמד, ואנו שואפים להתעלות מעל נאמנויות מגבילות המבוססות על הבדלים אלה. אנו חותרים לפעול יחד למען טובת האנושות כולה וכנגד גזענות, סקסיזם, הומופוביה, חוסר סובלנות ואפליה – בעזרת חינוך, פרוייקטים של תרבות, פעילות לשינוי חקיקה, פעילות משפטית, ופרוייקטים נוספים.
  7. התנהגות תרבותית: יישוב סיכסוכים בין שני צדדים עליו להתבצע לא באלימות אלא דרך רצון הדדי למציאת פתרון בדרכי שלום, באמצעות אמנות המשא-ומתן. מתוך אכפתיות וכבוד לזולת, אנו דוגלים בדרך-ארץ, התנהגות מכבדת, אדיבה, מנומסת, תרבותית וסובלנית, ודיון תרבותי ופרודוקטיבי ללא התלהמות, כעסים, ליגלוג או השמצות.
  8. חירות: כל האנשים נולדים במעמד זהה, כתינוקות אנושיים חופשיים. אין לאף אחד זכות לפגוע בחירות הזו באופן שרירותי – כל אדם הינו חופשי, ורשאי לחשוב ולעשות כפי רצונו והחלטותיו, ולאחרים אין כל זכות להתערב במעשיו, כל עוד מעשיו אינם מונעים מאנשים אחרים, במישרין או בעקיפין, את היכולת לממש את חירותם וזכויותיהם. כל אדם מהווה "מטרה" בפני עצמו, ואין לראות אדם כאמצעי עליו אדם אחר רשאי לכפות את מטרותיו.
  9. זכויות אדם: לכל אדם, מעצם היותו אינדיבידואל עצמאי, בעל תבונה ומצפון, ויכולת לקחת אחריות על מעשיו, יש ערך וכבוד, וקיימות לו זכויות יסוד טבעיות. זכויות אלה קיימות באופן שווה לכל אדם, ללא יוצא מהכלל, ללא תלות במין, גיל, גזע, צבע, שפה, דת, דעה, לאום, מוצא, רכוש, מקום מגורים, או מעמד אחר. זכויות אלה אינן ניתנות להפקעה ואינן תלויות בשרירות ליבו של השילטון או של רצון החברה. הזכויות מבטאות את היחס ההוגן שאנשים יכולים לצפות לקבל מזולתם בחברה המבוססת על הוגנות הדדית. חיוני לפעול בדרכי חינוך להנחלת ידע והערכה של זכויות וחירויות אלה בתרבות ובחברה, כדי להוביל לאיכות חיים טובה יותר בחברה חופשית והוגנת. חיוני לעגן הכרה ויישום אפקטיביים של זכויות האדם בקרב האוכלוסיה ובמערכות השילטון של כל המדינות, ולעגן את ההגנה על זכויות האדם בחוקי המדינה ובמוסדות אכיפתם. בקישור הזה מופיע פירוט של חלק מזכויות וחירויות האדם.
  10. הגנה עצמית והגבלת חירות: הומניזם אמנם דוגל בסובלנות כלפי הזולת, אך רק כאשר הזולת מוכן לקבל על עצמו את כללי המשחק ההומניסטי של הכבוד ההדדי. אם אדם פועל בניגוד לערכים ההומניסטיים ופוגע בזכויות והחרויות של אדם אחר, לאחר יש זכות להגנה עצמית מפני התקיפה הלא מוצדקת. לפיכך, אדם התוקף מיוזמתו ובכוונה אדם אחר מוותר על זכותו להגנה תחת עיקרון ההדדיות וייתכן שגם על חלק מזכויות האדם שלו, ומותר לנתקף לעשות כל מה שנחוץ כדי להתגונן, כולל הגבלת חירותו של התוקף, כל עוד הדבר נעשה במידה סבירה כדי להתגונן בפני התקיפה. חשוב להבהיר: הומניזם אינו תומך בעמדה פאסיבית אל מול אנשים שמטרתם לפעול כנגד העקרונות ההומניסטיים תוך ניצול ציני של החופש שהחברה ההומניסטית מעניקה להם.
  11. אכפתיות: אנו שואפים לעולם טוב יותר, כמהים וחותרים לעולם של דאגה ואכפתיות הדדית, חף מאכזריות והשלכותיה, עולם של שלום, צדק, והזדמנויות לכולם. יש לנו אחריות וחובה מוסרית לפעול לטובת האנושות כולה, כולל הדורות הבאים. הומניזם עומד על כך שחירות אישית חייבת להיות משולבת עם אחריות חברתית. אנו פועלים לקיום הוגנות בחברה, ותומכים בחלוקה הוגנת של משאבי הטבע ופירות המאמץ האנושי, כדי שכמה שיותר אנשים יוכלו ליהנות מחיים טובים. אנו מאמינים בעזרה וולנטארית לזולת, כדי להעצים את יכולתו לעזור לעצמו, ובעזרה לנכים ולמי שנסיבות חייו מקשות עליו, מתוך חמלה והומאניות.
  12. אקולוגיה: אנו תלויים במערכת האקולוגית, ויש לנו אחריות כלפיה – לשמור על ניקיון הסביבה, להגן על מגוון החי והצומח, השלמות והיופי של הטבע, בדרך בטוחה ובת-קיימא, למעננו ולמען הדורות הבאים. אנו שואפים להימנע כמה שניתן מגרימת סבל מיותר לבעלי חיים.
  13. חתירה לאמת: התכונות הנחוצות כדי להתקרב להבנה נכונה של המציאות הן: ענווה – הנכונות לומר "אינני יודע" במקום לאמץ אמונות ללא בסיס מוצק; הטלת ספק בטענות שטרם נבדקו או טרם גובו בהוכחות ובראיות מוצקות; עידכון ידע בתהליך מתמשך על סמך עדויות ותגליות חדשות; והיגיון, חשיבה מושכלת ותקפה לוגית, כדי להימנע מטעויות חשיבה ושגיאות לוגיות שנפוצות בחשיבה האנושית כגון קפיצה מהירה מדי למסקנות על סמך מעט מדי מידע או על סמך אינטואיציות שגויות.
  14. השיטה המדעית: הדרך הטובה ביותר הידועה לאנושות להשגת ידע מהימן על המציאות היא השיטה המדעית: מחקר המבוסס על תצפיות וראיות אמפיריות, ניסויים ברי שיכפול, חשיבה הגיונית, וכלים מתמטיים. זו שיטה החותרת לאובייקטיביות, ועוזרת לנו להבחין בין איך הדברים הם בפועל לבין אשליות ומשאלות. היא מעודדת חשיבה חופשית והטלת ספק, וקוראת לכל האנשים לחקור, לחשוב ולהשתכנע בעצמם.
  15. מדע לטובת האנושות: השיטה המדעית היא שאיפשרה את המהפכות החיוביות בתעשייה, בטכנולוגיה, ברפואה, ובמידע, אשר שיפרו את חיינו לבלי הכר, ואיפשרו לאנושות לפתור בעיות ולהתפתח מעבר לחיי שרידות, רעב, מחלות, ובורות. אנו נמשכים ולא נרתעים ממה שעדיין מחוץ לידיעתנו, מתלהבים מהתגליות המדעיות שהאנושות תגלה בעתיד, ופועלים להנחלת השכלה מדעית-טכנולוגית לכל. עלינו להשתמש במדע באופן יצירתי וחיובי ולא הרסני. יישום המדע והטכנולוגיה חייב להיות מונחה בידי ערכי האנושיות והמוסר, כדי לספק לנו אמצעים לפתרון בעיות רווחה אנושית.
  16. חינוך והשכלה: הומניזם תומך בחינוך חופשי משטיפת-מוח, המעודד חשיבה עצמאית וביקורתית. השכלה היא ערך יסוד, שכן היא חיונית להתפתחות האדם והאנושות, למיגור הבורות והבערות, קריטית כדי ליידע אנשים על זכויותיהם, על עקרונות המוסר, על הידע המדעי שנצבר עד כה, וכדי לחנך אנשים לשתף פעולה לטובת כולם.
  17. אמנות ורגש: חשיבה הגיונית ורגש אינם מנוגדים זה לזה אלא משלימים זה את זה. הומניזם מעריך יצירתיות ודמיון אמנותיים ומכיר בכוחה העוצמתי של אמנות לחולל שינוי. הומניזם מצהיר כי ספרות, מוסיקה, אמנות פלסטית ואמנויות הבמה חשובות לפיתוח ולהגשמה עצמית ולעושר תרבותי.
  18. מקומנו ביקום: כדור הארץ נוצר לפני כ- 4.5 מיליארד שנה וסובב סביב השמש, שהיא אחת מבין מאות מיליארדי כוכבים בגלקסיית שביל החלב, שהיא אחת מבין מאות מיליארדי גלקסיות ביקום, אשר נוצר לפני כ- 13.8 מיליארד שנה במפץ הגדול. אנו בני האדם יצורים תבוניים אך חלק בלתי נפרד מהטבע, תוצר של שינוי מתמיד ובלתי מוכוון של תהליך האבולוציה הקוסמית והאבולוציה הביולוגית, והתפתחנו במהלך מיליוני שנים מפרימאטים קדומים, שהתפתחו מיונקים וחיות קדומות יותר. הומניזם מודרני אינו רואה את האדם כ"נזר הבריאה" ועליון על הטבע, אלא כחלק מהטבע, אם כי בעל ייחודיות של יכולות חשיבה הגיונית ותודעה עצמית.
  19. ממשל: מנגנוני השילטון אמורים להיות כלי בידי כל האזרחים כדי לנהל את ענייניהם באופן שנותן השפעה ישירה והוגנת לכל אחד למען שיפור חיי האזרחים ומימוש זכויות-האדם שלהם. לכל אזרח מעל גיל הנקבע בחוק זכות לבחור בבחירות הוגנות וחשאיות למוסדות הממשל וזכות ולהתמודד בבחירות למוסדות הממשל. האזרחים הם הריבון, והממשל אמור להיות כפוף אליהם. הומניזם דוחה כל צורת שילטון שפועל כדיקטטורה, עריצות, סמכותנות, השלטת טרור, פאשיזם, שילטון ריכוזי או קולקטיביסטי "לטובת הכלל". סמכויות השילטון אמורות להיות מפוצלות לרשויות נפרדות ועצמאיות (ככל הניתן) המאזנות ובולמות זו את זו: הרשות המחוקקת, המבצעת, השופטת, והמבקרת, כדי למנוע הצטברות כח רב מדי בידי גורם יחיד. נציגי השילטון ופקידיו הם נבחרי ציבור שנבחרו לתפקידם כדי לשרת את הציבור ולא כדי לדאוג לטובות הנאה לעצמם, לחבריהם, או לבעלי-הון שתומכים בהם. הומניזם מתנגד לשחיתות, ותומך בהתנהלות הממשל על-פי כללי מנהל תקין, ובשקיפות מלאה.
  20. שילטון ליברלי: אזרחי המדינה זכאים לקבל יחס שוויוני והוגן מהממשל, ללא אפליה לטובה של מקורבים לשילטון או קבוצות לחץ, וללא אפליה לרעה של קבוצה מסויימת על רקע גזעני, דתי, השקפה פוליטית וכו'. החלטות במנגנון דמוקרטי אמנם נקבעות על פי הצבעת הרוב, אך אפילו לרוב אין זכות לפגוע בזכויות-האדם וזכויות-האזרח של אנשים השייכים לקבוצות המיעוט, ועל הזכויות להיות מעוגנות בחוקה. אדם שנמצא בהליך העמדה לדין זכאי למשפט הוגן, הזכות לדעת במה הואשם ומה זכויותיו, וחפות מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו.
  21. ניטראליות פוליטית: אין תמימות דעים בקרב הומניסטים באשר לשאלות פוליטיות על ציר "ימין" מול "שמאל" בקשת הפוליטית בסוגיות מדיניות, כלכליות, ואחרות, ועל כן לאיגוד ההומניזם לא תהיה עמדה רשמית של תמיכה במפלגה פוליטית כלשהי. המשותף לכל ההומניסטים הוא אכפתיות לזולת והשאיפה לעולם טוב יותר ולחברה הוגנת. הכרעה בחילוקי דעות באשר לדרכים הטובות ביותר כדי להשיג מטרות אלו אמורה להתבסס לא על ספקולציות או אידאולוגיות אלא על מחקרים מדעיים ועל ניסויים אמפיריים.
  22. בסיס ערכי חילוני: הומניזם הוא השקפת עולם ערכית שאינה מבוססת על דת. המוסר על פי ההומניזם אינו נובע מציוויי האל לאדם, אלא ממצפון אנושי קולקטיבי, ועקרונות היגיון, מוסר וצדק, המשותפים לכל בני האדם. הומניזם מתמקד בדרך בה על בני האדם לנהוג כדי להשיג חיים טובים ומאושרים. רוב ההומניסטים שייכים לזרם ההומניזם החילוני, אולם הומניזם אינו אידאולוגיה אנטי-דתית, והומניסטים מכבדים כל אדם באשר הוא אדם, ובכלל זה דתיים ואנשים מאמינים, כל עוד הם מקבלים את העקרונות הבסיסיים של חירות הפרט, "חיה ותן לחיות", הערך הקיים לכל אדם באשר הוא אדם ללא אפליה על רקע גזע או מין, ושאר העקרונות ההומניסטיים, ואנו מעוניינים לשתף איתם פעולה כדי לקדם חברה רציונלית והוגנת לכל.
  23. הפרדת הדת מהמדינה: זהו עיקרון שקובע כי מוסדות הממשל אמורים להיות נפרדים לחלוטין ממוסדות דתיים ומתמיכה או התערבות בענייני דת. זהו עיקרון יסוד של ההומניזם, עוד מימי עידן הנאורות, והוא מוצדק על בסיס העקרונות של חירות האדם, הזכות לחופש דת ולחופש מדת, איסור על אפליה מטעמי דת, ועיקרון "חיה ותן לחיות".
  24. היחס לאלימות ולמלחמה: הומניסטים כמהים וחותרים לעולם של דאגה ואכפתיות הדדית, חף מאכזריות והשלכותיה, בו חילוקי דעות נפתרים במשא-ומתן בשיתוף פעולה וללא שימוש באלימות. מלחמות הן אירוע נוראי, שגורמות לאנשים רבים לאבד את חייהם או אנשים היקרים להם, להפוך לנכים, ולהפוך לפליטים. לפיכך, כל מאמץ צריך להיות מושקע כדי להימנע ממלחמות ומהסלמה המובילה למלחמה, ולטפח יחסים של שלום ושיתוף פעולה בין כל האנשים והמדינות. יחד עם זאת, הומניזם אינו דוגל בפציפיזם מוחלט. אירועי ההיסטוריה, ובמיוחד במאה ה-20 כגון השתלטות הנאציזם על גרמניה, הוכיחו שלפעמים אין ברירה, ועל הכוחות ההומניסטיים להתאחד ולהילחם כנגד הטירוף של קנאים גזענים, הומופובים, חשוכים מהזן האכזר והשפל ביותר המאיימים להכחיד חלקים נרחבים של האנושות, ולשעבד את היתר. הומניסטים אינם יכולים לשבת באין מעשה כאשר כוחות אנטי-הומניסטיים צוברים כח ומאיימים על שלום העולם. עלינו תמיד לעמוד על המשמר כדי להבטיח את החירות וערכי ההומניזם.
  25. קריאה להצטרף: ההומניזם קורא לכל אדם מכל סוג ובכל מקום, שמחזיק בהשקפת עולם הומניסטית וחפץ לראות חברה ועולם של שלום, צדק, ושגשוג לכולם, לחבור אלינו ולהצטרף לפעילות אקטיבית באירגונים ההומניסטיים ברחבי העולם. עתיד העולם, כפי שאנו רוצים שיהיה, יתגשם רק אם כולנו נשתף פעולה כדי לגרום לו להתגשם – זו האחריות והמטרה הנשגבת של כולנו.